דמות החריג בקולנוע


מיהו החריג בסיפור  הקולנועי?
כיצד בוחר הבמאי לצלם אותו?   היכן הוא מציב את המצלמה?
מתי לאורך התסריט יחול השינוי הנפשי של הדמות החריגה?
במה הוא דומה לנו, הצופים?

התסריט הקולנועי מאוד "אוהב" דמויות חריגות.
הדמות השונה, המיוחדת והבולטת , תורמת ליצירת קונפליקט במפגש עם שאר הדמויות בסרט.
הקונפליקט הזה חיוני להתפתחות העלילה.
החריג, השונה, בקולנוע, יכול להיות בעל שוני חיצוני או פנימי.

הילד הסיני בסרט "נודל" (במאית איילת מנחמי, 2007), בולט בזרותו.  במפגש עם מירי (מילי אביטל), שרוצה לעזור לו לחזור לאמא שלו, הופך הילד מחסר אונים למושיע, שבעזרתו תוכל מירי לרפא את כאבי ליבה.

השונה, הלא מקובל, החריג, יוכל לעבור שינוי וריפוי, בעזרת דמות נוספת של חריג בסיפור.
בסרט "גיבורים קטנים" (בימוי איתי לב, 2006), החריג שעובר שינוי ומתגבר על קשייו הוא ארז, היתום מאב.
החלטתו לעזור לאליסיה, העולה מרוסיה,  מאפשרת לו להוכיח לעצמו ולחברה, שהוא מוערך  ואהוב.
בהרצאתי על החריג בקולנוע, אקרין קטעים מסרטים אלה, ואשוחח עם התלמידים על המשמעות הקולנועית של השונה.